עליימי נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב "הפול"

פסק דין

1.בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בחדרה (כבוד השופטת ק. אניספלד) מיום 21.9.10 בת"א 21072-07-09.

2.המבקש הגיש תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו עקב תאונת דרכים שארעה עת נהג בטרקטורון שבבעלות אביו. התביעה הוגשה נגד המשיבה – שהיתה המבטחת של הטרקטורון.

3.בכתב הגנתה טענה המשיבה כי התאונה ארעה במהלך תחרות בה השתתף המבקש וכי בנסיבות אלה אינה אחראית לפצות את המבקש.

4.נוכח טענת המשיבה, ונוכח מגבלה על גב תעודת ביטוח החובה, הגיש המבקש בקשה לתיקון כתב התביעה.

5.המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי אין מקום לתיקון מאחר ואין בסיס משפטי לצירוף קרנית מאחר ולנהג חסר ביטוח אין עילת תביעה נגד קרנית.

6.המבקש הגיש תשובה לתגובת המשיבה וטען כי נהג בהיתר מאביו וכי היה ביטוח לטרקטורון והוא ואביו ידעו כי הביטוח מכסה את שימושו בטרקטורון.

7.בהחלטה מיום 21.9.10 דחה בימ"ש קמא את הבקשה בקובעו כי לא מולאו דרישות התקנות (באשר בתשובת המבקש הועלו טענות עובדתיות חדשות) ומאחר וכתב התביעה המתוקן לא יועיל לבירור השאלות שבמחלוקת.

8.בבקשתו טען המבקש כי הוגשו תצהירים בתמיכה לבקשת התיקון ובהם פורטו כל העובדות הרלבנטיות וכי עמד בדרישות התקנות. עוד טען המבקש כי בהחלטתו כבר הביע בימ"ש קמא דעתו בשאלות שאמורות להיות מוכרעות רק לאחר צירוף קרנית ושמיעת הראיות ותוך התעלמות מהאמור בתצהירים ולפיהם לא קיים בפוליסה חריג המוציא מגדר הכיסוי הביטוחי תאונה שנגרמה במהלך תחרות ותוך התעלמות מטענת המבקש כי לא נטל חלק בכל תחרות. עוד נטען כי בימ"ש קמא כלל לא דן בשאלה אם הגשת כתב התביעה המתוקן לא תועיל לבירור השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים ולפיכך לא ברור על סמך מה קבע קביעתו זו, לפיה התיקון לא יועיל לבירור. המבקש הוסיף וטען כי שמיעת ההוכחות טרם החלה והיה די זמן להגיש את כתב התביעה המתוקן באופן שניתן היה גם לשמוע את ההוכחות במועד שנקבע. המבקש טען כי צירוף קרנית כנתבעת חיוני ודרוש על מנת להכריע במחלוקת, ואין בו כדי להביא לשינוי בטענות ובעילות נגד המשיבה.

9.המשיבה הגישה תשובה לקונית, בה נטען כי התיק בפני בימ"ש קמא קבוע ליום 12.1.11 והבקשה, שהוגשה רק לאחרונה, תביא לביטול הישיבה ולהליכים חדשים עם קרנית, שספק רב אם למבקש, כנהג שלטענת המשיבה היה חסר ביטוח – יש בכלל עילה.

10.החלטתי ליתן למבקש רשות ערעור ולדון בערעור על סמך הרשות שניתנה.

11.לאור האמור בתצהירי המבקש ואביו – אין ספק כי מתעוררת מחלוקת של ממש בשאלת חבותה של המשיבה לפצות את המבקש, ובשאלת חבותה של קרנית, למקרה שתביעת המבקש נגד המשיבה תדחה.

12.גם אם למבקש תהיה שמורה זכות להגיש תביעה נגד קרנית במידה ותביעתו נגד המשיבה – תדחה, אך ברור כי היעילות והחשש מפני החלטות סותרות מצדיק תיקון כתב התביעה והכרעה בכל המחלוקות כמקשה אחת (במיוחד כאשר המחלוקת האמיתית היא שאלת תוקפו של הביטוח – וזו טרם התבררה).

13.מתשובת המשיבה גם עולה כי היא אינה חולקת על נחיצות הצירוף אלא רק טוענת כי הצירוף יביא לביטול ישיבת ההוכחות, אך ההלכה היא "שהפרוצדורה אינה מיטת סדום" ולב הענין הינו הכרעה במחלוקת האמיתית בין הצדדים.

14.אשר על כן – אני מקבלת את הערעור, מבטלת את החלטת בימ"ש קמא (לרבות חיוב המבקש בהוצאות) ומתירה תיקון כתב התביעה על ידי צירוף קרנית כנתבעת נוספת.

15.בהערת אגב אציין כי ראיתי את תגובת המשיבה רק היום ולא ידוע לי אם היה דיון במועד שצויין בתגובה. אני תקוה כי הדיון בתביעה טרם הסתיים, באופן שהחלטתי תהיה אופרטיבית ולא תיאורטית בלבד.

16.בנסיבות – איני עושה צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו.

17.פקדון – ככל שהופקד – יוחזר למפקידו.

ניתן היום, ד' אדר א תשע"א, 08 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: